גילוי מאד נאות, את תמרה היפה אני מכירה עשרות שנים ומרגע הפגישה חיינו וחיי משפחותינו שזורות זו בזו. לראשונה הכרנו כשקבענו אי אז לפנות ערב להיפגש, לשעה קלה, בעניין מקצועי. די מהר שכחנו את מטרת הפגישה. נסחפנו ולהגנו לתוך הלילה, כלומר עד לפנות בוקר. אוקיינוס של מילים לא יתאר את הקשר המיוחד ביננו.
את חליפת הפשתן של בילונגינג בגוון אינדיגו שבה היא מצולמת, הביאה מהבית. יש לה אותה בכמה גוונים. סוג של גרה בה. אין ממנה מבינה בטקסטיל, בבגד שהוא א- זמני ולא קשור לעונה, לגיל, לטרנד אלא לנוכחות וסגנון אישי. החליפה שנלבשת כמובן גם בנפרד, עוצבה בהשראה יפנית. אהבה ששתינו חולקות. כמו גם האהבה לכל מה שטבעי, פשוט, גולמי ומדבר אמת.