סולידריות, שותפות ומסירות – יש משהו בפגיעות שנחשפת שמייצרת מצע שונה של תקשורת, יחד למען, מחויבות, נאמנות, … ועוד… .
במילים אחרות; אני מרגישה בהקשר של בילונגינג שעם ההנחיות וההנחתות של ״יש סגר״ כבר ״אין סגר״. הצוות יוצא לחל״ת. אופס אני לבד. הצוות חוזר מחל״ת אבל העבודה במתכונת שונה, אופס שוב סגר. שוב לבד, ובעלי המלאכה גם הם בסרט הישרדות משל עצמם… ואני מרגישה אחריות לחיים הכלכליים של אחרים. הפגיעות והחשיפה של כל אחד במרקם המשותף הזה מחזק את הערבות ההדדית, מגבש את המשמעות של עבודת צוות ותלות הדדית, את התקשורת הטובה, את הכוונה לצאת מחוזקים, את האהבה. כן האהבה.
תודה 2020
2 תגובות
נועה יקרה
כתבת כל כך נוגע והכל, אם שמים בצד את הפחד, אי הודאות, הקורבנות, הלחצים, נורא פשוט. והעשייה. העשייה היא המנוע החזק. הפנימי. הרצון לחלוק, לשתף ולתת – כל אלה יחד, עוזרים למקם מחדש על המפה הזו, כמו לגלות יבשת מתוך מסע בים החוסר ודאות.
שולחת חיבוק חזק. התחברתי מאד למה שכתבת. חושבת שבשלב כזה או אחר, חיבור יחד של חלקנו, כעסקים קטנים, אבל גדולים, יעזור להיות לנו לגב, יעזור לסער את מוחנו, ולהכניס שמחה גדולה בלב…ותודה
אז המון תודה על השיתוף
דפי (מיוגן)
דפי יקרה,
ריגשת מאד מאד. אהבנו את דימוי ׳היבשת׳. נהדרת את!
המון תודה